אל תסחפו עם הזרם, תהיו הזרם.
אנחנו מקשים את הלב שלנו דווקא בתקופה
שאנחנו צריכים אותו רך, וחומל, ואוהב. קשה להתאבל, ולתת ביטוי לאובדן, לאבל, לצער, ולשברון לב, כשהלב שלנו אטום כמו אבן.
במקום להפוך את הלב לאבן, תהפכו אבנים כדי למצוא משהו שירכך את הלב שלכם.
שישמח אותו. שינפץ בו עוד חומה.
המים שוחקים אבנים, וגם אנחנו.
אנחנו צריכים רק להתנהג בטבעיות. כמוהם…
להמשיך לזרום לא משנה מה.
במקום להסתכל אחורה כדי לראות שוב את הסלע שניפץ אותנו, נמשיך להתנפץ קדימה על הסלעים הבאים עד שנרכך אותם.
💫תחשבו איזו דרך נפלאה לחיות בזרימה💫
המים לא משנים צורה ואופי. הסלע לא משנה אופי אבל משנה צורה בעל כורחו.
אל תתנו לחיים לשנות לכם את האופי
ואת הצורה עד שלא תכירו אותה.
תהיו מים. תמשיכו לזרום תמיד. לא משנה לאן.
אל תתנו לכלום לעצור את הזרימה שלכם.
במקום להסחף בזרם, תהיו הזרם בעצמיכם.
אל תקשו את הלב שלכם.
תנו לזרימה לשחוק את השגרה שלכם,
תהיו רכים עם עצמיכם והאחרים.
הכל קשה גם ככה.
תפתחו את הלב. תכניסו אליו דברים של אהבה.
דברים של אמת. של יופי. של שמחה.
תנו לו רגע מנוחה. היא חסרה לו.